#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ג. א למה כשאחד עקר ואחד הניח פטורים הרי נעשתה מלאכה מביניהם?	&quot;מעם הארץ בעשותה&quot; העושה את כולה ולא העושה את מקצתה, יחיד שעושה אותה חייב שנים שעשו אותה פטורים.	שבת ג.		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ג. ג 'בעי מיניה רב מרבי הטעינו חבירו אוכלין ומשקין והוציאן לחוץ מהו' מה הספק ומה נפשט, ומאי שנא מידו?	הסתפק האם עקירת והנחת גופו כהנחת חפץ דמי, ופשט שזה כהנחת חפץ, ואינו דומה לידו שגופו נח וידו לא נחה (ולגרסת תוס' ופירושו שאין ידו נגררת אחר גופו).	שבת ג.		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ג: א ידו של אדם שהוציאה לרשות אחרת האם היא כרה&quot;ר או כרה&quot;י או ככרמלית?	"אינה נגררת אחריו להיות כרה&quot;ר [מידו של עני], ולא כרה&quot;י [מידו של בעה&quot;ב]. ככרמלית דהיינו האם קנסו אותו שלא יחזיר, הסתפק אביי, ונמצא שישנם שתי בריתות אחת התירה ואחת אסרה איכא למימר שנחלקו האם ידו ככרמלית ואיכא למימר דלכו&quot;ע היא ככרמלית או שאינה ככרמלית.<p dir=""rtl""></p>"	שבת ג:		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ג: ב היתה ידו מלאה פירות והוציאה לחוץ האם מותר להחזירה או לא ומדוע (6)?	"תני חדא אסור להחזירה ותני אידך מותר להחזירה.<p dir=""rtl"">ביישוב הברייתות רצו לומר שנחלקו בשאלה האם ידו חשובה ככרמלית, ואינו מוכח שאפשר לפרש בכמה אופנים שונים. </p><p dir=""rtl"">א. לכו&quot;ע ככרמלית, מה ששנינו לאסור הוא בתוך י', ומה ששנינו להיתר הוא למעלה מי'. </p><p dir=""rtl"">ב. לכו&quot;ע אינה ככרמלית אפי' בתוך י', ומבעוד יום לא קנסו אותו רבנן ומותר להחזיר, משחשיכה קנסו אותו ואסור להחזיר, [ומדלא תרצו להיפך ש&quot;מ הכניס פת לתנור לא התירו לו לרדותה קודם שיבא לידי חיוב חטאת]. </p><p dir=""rtl"">ג. בשוגג לא קנסו ובמזיד קנסו [ולא תפשוט בעיא דרב ביבי (לרש&quot;י לשוגג לא תפשוט שכאן לא עשה איסור, ולאיסור במזיד לא תפשוט שלא יבוא לזרקו שהרי יתחייב מיתה, מה שאין כן בפת שכבר עשה המעשה, ולתוס' מדובר כאן מבעוד יום, ע&quot;ש)]. </p><p dir=""rtl"">ד. נחלקו האם קנסו שוגג משום מזיד, </p><p dir=""rtl"">ה. לאותה חצר מותר לחצר אחרת אסור שהתעבדא מחשבתו.</p>"	שבת ג:		ראשון
